בהחלט! הזוהר הקדוש היה טמיר כל כך, עד שגם כאשר נראה כי דבריו מובנים בפשט הרי שבין השיטין מוחבאים דברים שאליהם הי' עיקר כוונתו של רשב"י זי"ע, עד שכתוב כי בכוונה בחר בתלמידו רבי אבא שיכתוב את הזוה"ק כיוון וידע להסתיר את דבריו בדברים הנראים כפשוטים לכסות את פנימיות הדברים. משום כך לא די בשביל לפרש את הזוה"ק בתלמיד חכם מופלג או אפילו בעל-מקובל מפורסם, לא כל אחד בר הכי הוא, צריך בשביל זה אדם בעל השגה אלוקית גבוהה.
כזה היה רבינו בעל "הסולם" זי"ע אשר מקטנות עבד את ה' באימה וביראה ולא הי' קץ לקדושתו עד שאחד מגדולי דורו אמר כי נשמה כעין זו יורדת לעולם אחת לחמש מאות שנה. כל אלו שהכירוהו היו אומרים ברתת כי לא כבשר-ודם הוא, כי אם כמלאך אלוקים. העיד על עצמו שבמשך חמש עשרה שנים התייגע שעות רצופות בלימוד מעמיק בכתבי האר"י והרמ"ק ושאר ספרי קבלה, אך לא הסתפק בהבנה שטחית של סדרי החכמה ללא הבנה והסבר וכלו הי' תפילה וכיסופין לה' שיאיר עיניו בתורה, עד שנבקעו לו מעיינות החכמה, הושפע לו שפע אדיר שמימי אז היו כל הענינים ברורים לו כשמש בצהריים, בהשגה פלאית.
פירושו נכתב מתוך השגה ולא מתוך סתם לימוד מעמיק. אין צורך להכביר בכך בראיות, אך עובדה מדהימה היא כי בפירושו לא נזקק כלל לעזרה וליקוט מספרים ישנים. הוא לא כתב לספריו טיוטות למיניהם, אלא את השגותיו האלוקיות הביע בשפתו אל הכתב הישר מהמוח אל העט! שכל יהודי יוכל להבין עפ"י מדרגתו, וזהו גם בסוגיות המורכבות ביותר.
גם כשנפל למשכב ולא יכל להזיז ידו הציעו לפניו שיגיד בפיו ותלמידיו ירשמו לפניו, וכן הווה, ואף פעם לא חזר בו לומר "אל תכתבו מילה כזו, יותר מתאים מילה אחרת", כי אכן לא היה מה ללבן או לתקן, אלא תורת אמת הייתה בפיהו שאין בה כל תיקון.
