מאמר א' - בראשית ברא אלהים (א,א)
רש"י: אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים. הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
יש להבין מדוע מלכתחילה נתן להם את הארץ ואחר כך צריך היה להוציאה מידם, הלא העולם הוא גדול והיה יכול לתת להם שאר ארצות ולמה נתן להם את ארץ כנען?
אלא זהו רמז לענף ושורש. כי בבחינת השורש, הארץ הוא הרצון לקבל כמות שהוא. וזה נקרא 'יצר הרע', שיש לו שבעה שמות המרמזים על שבעת הגוים. ושליטתם של הגויים על הארץ הוא רמז שהרצון לקבל מתחילת בריאתו משועבד להם. אח"כ צריך לתקן את הארץ שתהיה על מנת להשפיע.
וטעם שניתן מתחילה לגוים, כי אי אפשר לתקן דבר טרם שהוא מתגלה ורואים שצריך תיקון. על זה בא הרמז שנתן את הגוף תחת שליטת ז' עמים, ואחר כך כדי לתקן את הענין של נַהֲמָא דְּכִיסּוּפָא (לחם של בושה) צריך להשתמש עם הרצון להשפיע, שזה נקרא ישראל, היינו יָשָׁר.
לכן כשהאדם בא להוציא את הגוף משליטת ז' אומות, הם אומרים: "ליסטים אתם". היינו, הרצון לקבל ניתן לנו שיהיה תחת שליטתנו, אין אתם מסוגלים להוציא אותו מתחת ידינו וחבל על העבודה שלכם.
אז עם ישראל אומרים להם: "כח מעשיו הגיד לעמו", שהמעשה הזה שהגוף יהיה תחת שליטתם זהו כוחו של הקב"ה, אחרת לא היתה להם שום שליטה. לכן– "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו", שאנו מאמינים בבחינת "הבא לטהר מסייעין אותו", וברצונו הוא לקח מהם הכוח שנתן להם ונתנו לנו.
[בראשית תשל"ח]