top of page
  • zohasulam

רבי יהושע אלכסנדר יצחק הורביץ

תלמידו הראשון של בעל הסולם בארץ ישראל, ומייסד קבוצת התלמידים הראשונה.

נכדו של רבי שמואל שמעלקי הורביץ מניקלשבורג, מאבות החסידות.

 

נולד בירושלים.

לאחר פטירת בעל הסולם דבק בבנו הרב"ש זצ"ל בעל ברכת שלום, והיה מראשי החבורה.

נפטר: י"ב סיון תשל"ב (25/5/1972).

 

בין האברכים המובחרים שלמדו בישיבת "חיי עולם" שבעיר העתיקה בירושלים, היה בן העליה הרב החסיד רבי יהושע הורביץ זצ"ל.

התקרבותו של רבי יהושע לבעל הסולם, סיפור מופלא יש בה:

בין האדמו"רים החסידיים הבודדים בירושלים של אז היה צדיק מופלא, רבי מרדכי (מוטל'ה) מרחמסטריווקה הי"ד, נכדו של הרה"ק רבי נחום מטשרנוביל זצוק"ל בעל "מאור עינים". רבי מוטל'ה הוכה פצעי מוות על ידי פורעים ערבים במאורעות תר"פ (1920), בעת שחזר מתפילתו בכותל המערבי. הוא שכב פצוע כחודש ימים עד שנפטר. בעודו שוכב על ערש דווי, נכנס אליו רבי יהושע שחיפש לעצמו מורה דרך רוחני, ופנה אליו בשתי מילים בלבד: "ילמדנו רבינו". ר' מוטלה סקר אותו כמה פעמים מלמעלה למטה, ולבסוף אמר לו: אצלי כבר איחרת. בעוד כמה זמן יגיע לכאן רב מפולין, והוא יהיה לך למורה דרך.

הרב יהודה ליב אשלג, מי שלימים ייקרא "בעל הסולם", על שם פירושו הנודע על ספר הזוהר הק', עלה לארץ מפולין בחודש תשרי תרפ"ב (1921). הוא הגיע לירושלים ונהג ללמוד לעצמו בישיבת חיי עולם, שהוקמה בשעתו כישיבה חסידית ושכנה אז ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. רבי יהושע הורביץ שחיפש רבי, הכיר מיד בעינו החדה ברבינו שעל אף הליכותיו הפשוטות, אינו כשאר האדם אלא ששכמו גבוהה משכמם, לאחר שעקב אחריו ותהה על קנקנו גילה כי האברך שלפניו אינו רק למדן מופלג בש"ס ובפוסקים, אלא שעיקר לימודו הוא דווקא בזוהר, בכתבי האר"י ושאר ספרי קבלה. פגש רבי יהושע ברבינו בעמדו בסמוך לבימה והפתיעו בבקשה שיאיר לו את שעריה של פנימיות התורה.


רבי יהושע אלכסנדר יצחק הלוי הורביץ
רבי יהושע אלכסנדר יצחק הלוי הורביץ

רבינו השיב לו שאם יאסוף כמה חברים מתאימים, דורשי ה' באמת ומבקשי עבודה, יוכל לייסד עבורם שיעור.

רבי יהושע הזדרז וקיבץ חבורה מטובי הלומדים בירושלים דאז, והיא שהוותה את חבורת התלמידים הראשונה של בעל הסולם. החבורה כללה אז את רבי משה יאיר ויינשטוק, רבי יהודה צבי ברנדווין (שהיה קרוב משפחה של רבי יהושע הורביץ) ועוד. פלא הוא שרבי יהושע הגיש לבעל הסולם רשימת מועמדים להצטרפות לשיעור, ובעל הסולם אמר לו את מי להזמין ואת מי לא, בלי שהוא הכיר את האנשים שמאחרי השמות.

התקיימה אפוא נבואתו של רבי מוטל'ה בשלמותה. רבי יהושע זכה ברב, שממנו לא סר כמלוא נימה עד יום מותו.

 

דביקותו של רבי יהושע הורביץ בבעל הסולם היתה עצומה. פעם הוא אמר לאחד מחבריו:

האמן לי, הרבי החדיר בי כל כך את הכוח למסור את הנפש למען כבוד שמו יתברך, עד שמוכן אני בזה הרגע לעלות לראש הגג ולקפוץ משם אילו היה זהו רצונו של הבורא. אולם מה אעשה והרבי מבקש ממני לקפוץ יום יום, שעה שעה, ולזה כבר איני מסוגל...

 

אחר פטירת רבינו בעל הסולם, היה זה שוב רבי יהושע הראשון לתלמידים שקיבל את בנו רבי ברוך שלום (הרב"ש, בעל 'ברכת שלום'), שהיה צעיר ממנו בשנים - כאדמו"ר. הוא אמר אז לבנו ר' דוד צבי שלמה: אתה שומע דוד, ר' ברוך [-הרב"ש] קיבל את כל המוחין של הרבי. רבי יהושע היה למבוגר שבחבורת התלמידים ובמכתביו מכנה אותו הרב"ש: "הזקן שבחבורה". רבינו הרב"ש היה מתגורר בבני ברק, ומידי שבוע ביום שלישי היה עולה לירושלים ללמוד שיעור קבוע עם הרב יהושע.

סיפר מעניין סיפר לנו נכדו של רבי יהושע, שהוא, כילד, היה יודע מתי מגיע הרב"ש ללימוד. רבי יהושע, בן הדור של פעם, לא היה לו הרבה עסק עם העולם הזה. תאורת החשמל כבר היתה די מקובלת, אבל הוא לא ראה צורך להשתמש בדברים מודרניים שכאלה. בביתו דלקה מנורת נפט להאיר בה את הבית. כל השבוע היתה דולקת מנורה רגילה, לאורה היה רבי יהושע לומד תורה. לכבוד שבת היה רבי יהושע מדליק מנורה מיוחדת, גדולה, שהאירה את הבית באור יקרות. לכבודו של הרבי הרב"ש, בכל פעם שהוא היה מגיע, היה רבי יהושע מדליק את מנורת השבת. כשהייתי רואה את האור שמאיר בביתו של הסבא, סיפר הנכד – יודע הייתי שהרב"ש נמצא שם ולומד אתו.

 


בעל הסולם סידר לתלמידו רבי יהושע סדרי עבודה.

ניתן להתרשם מאחד מהם, שמופיע במכתב הבא (נדפס באגרות הסולם):


ב"ה יום ט"ז לחדש מרחשון תרפ"ז

כבוד ידידי מה"ר יהושע הורוויץ נ"י

מכתבך מיום י"ד תשרי קבלתי. אמנם ידידי, למה אין דעתך נוחה בסדר הישן הראשון שסדרתי לך ואתה מבקש אחר חדשות, וכבר אמרתי לך שכל עוד שלא תתרגל בסדר הראשון אין אתה רשאי לעשות לך סדרים אחרים, הן קלים הן חמורים, והנה אתה עושה את עצמך כמו שוכח מעיקרו, ותדפוק עלי אחר סדרים חדשים, אין זה כי אם מהסתת היצר.

והנני להזכירך את הסדר הראשון שנתתי לך, ויעזור לך השי"ת שלא יהיה לך מעתה שום הפסק בעבודתו ית', רק לעלות מעלה מעלה עד שתזכה להדבק בהשי"ת כראוי.

א', להיות נכון לעבודתו ית' בערך שתי שעות אחר חצות לילה, לא יאוחר (דהיינו בשעה השמינית ערבית).

ב', בשתי השעות הראשונות, לעסוק בתיקון חצות, להצטער את עצמו על גלות ישראל וצער השכינה הקדושה בגרם עוונותיו. ואחר כך בתפילות ותחנונים להשי"ת עד שעה העשירית.

ג', משעה העשירית עד התפילה הוא זמן עיון בספרים הקדושים, ב"ראשית חכמה" וכדומה, ובזוהר וכתבי האר"י. אמנם תראה להבין היטב ולהשכיל בכל אשר תלמוד, ואם לא תבין על בוריו, אל תתן דמי להשי"ת עד שיפתח לבך ותבין אותו, כי זהו העיקר, רצוני לומר מה שהשי"ת מחכים.

ד', לקבוע עתים לתורה בלי הפסק שיחה קלה ח"ו. ותראה לקבוע עת לא פחות מחמשה שעות כסדרן, ותוכל לקבוע אותם אימתי שתרצה בכל משך שעות היום, אמנם העיקר שלא תפסיק בשום שיחה בינתיים, ויהיו כסדרן, ובלימוד הנגלה דוקא. ולהיזהר שלא לשכוח מהלימוד כלום, ועל כן יחזור על הלימוד כראוי. ונכון בידך שתלמוד הוראה ומסוגל לך ביותר. [הערת העורך: הוראה הכוונה ללימודי שולחן ערוך וספרי הלכה נוספים, במטרה לקבל סמיכה לרבנות. בעל תעודת הוראה יכול לפסוק לאנשים בשאלות הלכתיות.].

גם תוכל ללמוד בשותפות [-בחברותא] עם מי שאתה רוצה בהמשך חמשת השעות הנ"ל, אמנם לא תדבר בדברים אחרים שאינם מענין הלימוד, אפילו מדרכי עבדות [-עבודת ה'] וכדומה, ואם השותף לא ירצה ללמוד זולת שתים או שלש שעות, אז תוכל לגמור אחר כך לפני עצמך עד שתשלים החמש שעות! ובייתר שעות היום שיושאר לך תצליח במשא ומתן.

הרי שלך לפניך. והתאמץ וזרז את עצמך וקח את השי"ת עמך שתצליח להתנהג כמו שרשמתי לך. ויתקיים בך מאמר רשב"י ז"ל באדרא זוטא (אות לא): 'אני לדודי', מִיּוֹמַאי אִתַּקְטַרְנָא בְּקִטּוּרָא חֲדָא לְחַיֵּי עָלְמָא וְלֹא אִתְפַּסֵּק, וּבְגִין כָּךְ - ועלי תשוקתו [תרגום: כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בהקב"ה, ומשום זה עתה – 'ועלי תשוקתו']. וכעבור איזה חדשים שתתרגל היטב בסדר הזה אז תודיעני ואוסיף לך בדרכי השי"ת.

ובאמת איני רחוק מכם כלום [הערת העורך: המכתב נכתב בעת שהותו של בעל הסולם בלונדון], כי הכול תלוי בכם, כי אין הזמן והמקום מפריע ולא כלום ברוחניות. ולמה לא תזכרו את התורה שאמרתי בחג השבועות על הפסוק (שיר השירים ב, ט) "דומה דודי לצבי", שדרשו ז"ל "מה הצבי, בשעה שהוא בורח, מחזיר פניו לאחוריו. כך הקב"ה בשעה שהוא מסתלק ח"ו מישראל - מחזיר פניו לאחוריו". ופירשתי לכם, אשר אז חזר הפנים להיות באחוריים, כלומר שמשתוקק ומתגעגע לחזור ולהדבק בישראל, ומזה נולדים גם בישראל געגועים והשתוקקות להידבק בהשי"ת, אשר זהו השיעור של השתוקקות והכיסופין הוא באמת הפנים עצמם, על דרך שאיתא ב'ברכי נפשי' [פיוט שחיברו רבי יהודה הלוי, ונאמר בקהילות שונות ביום הכיפורים] שחיבר הר"י הלוי: "פָּנַי אֶל תְּפִלָּתְךָ בְּרוּצְךָ לְחַלּוֹת פְּנֵי הָאָדוֹן ה'". אשר על כן, עיקר הסגולה בזמן הזה [היא] רק להתמיד ולהרבות הגעגועין והכיסופין, כי בזה מתגלה הפנים, אמן כן יהי רצון.

והרבה עלי מכתביך וגם זה יהיה לך למשיב נפש.

יהודא ליב במהר"ש (-בן מורי הרב שמחה) נ"י

 

 


42 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page