top of page
  • zohasulam

הדפוסים השונים של ספר הזוהר והבדלי הגרסאות ביניהם


הדפסת ספר הזוהר

מאז שהתגלה ספר הזוהר בעולם בתחילת האלף השישי (לערך בשנת ה' אלפים מ', 1280), התגלגל הספר בכתבי יד מאיש לאיש במשך למעלה ממאתים שנה. גם בשנים שכבר התחילו להדפיס ספרים יהודיים (לפי הידוע לנו, הספר הראשון שהודפס הוא פירוש רש"י לחומש משנת ה'רל"ה, 1475, כעשרים שנה אחר המצאת הדפוס), ואחר שכבר הודפס התלמוד לראשונה בשנת ר"פ (1530), עדיין עברו עוד כמה עשרות שנים עד שהתחילו להדפיס גם את ספר הזוהר.

הדפסת הזוהר לוותה בפולמוס נרחב. היו מגדולי ישראל שהתנגדו לרעיון של הדפסת ספר הזוהר בטענה כי ספר זה לא נועד להפצה בקרב המון העם אלא רק ליחידי סגולה, וכדי להבין בו צריך לקבל איש מפי איש מרב מקובל. המתנגדים גם העלו חששות נוספים, כגון שאנשים עשויים להיתפס ללימוד הזוהר ויזנחו את לימוד הגמרא והפוסקים.


הדפוסים הראשונים – מנטובה וקרימונה, זוהר קטן וזוהר גדול

כשבאו מדפיסי הזוהר במנטובה (איטליה) בסוף שנת שי"ח להדפיס את הספר לראשונה, הם הוסיפו בראש הספר פסק הלכה מהגאון ר' יצחק דלטאש זצ"ל שצידד בהדפסתו של ספר הזוהר. בפסקו הוא מתייחס לשלל הטענות שהועלו על ידי המתנגדים להדפסה, ומאריך לסתור טענה אחר טענה. את דבריו הוא מסיים: הרי לך שזכות העיון בספר הזהר מספיק להשיב שבותנו ולהעביר גלותנו... כי בעבורו יהיו ישראל נגאלין.

פסק רבי יצחק דלטאש - זוהר דפוס מנטובה שי"ח
פסק רבי יצחק דלטאש - זוהר דפוס מנטובה שי"ח

במקביל להדפסת הזוהר במנטובה, עמלו גם בעיר אחרת באיטליה – קרימונה - על הדפסת הזוהר. בין שני בתי הדפוס התנהלה תחרות עזה על הבכורה, כפי שכתבו מדפיסי קרימונה בהקדמתם: "יען היינו שנינו רוכבים צמודים בעת ההדפסה" וכו'. מדפיסי קרימונה החלו להוציא את מהדורתם מעט מאוחר יותר, בתחילת שנת שי"ט, וסיימו יחד עם מדפיסי מנטובא בשנת ש"כ. שני הדפוסים הללו נחשבים לדפוסים הראשונים של ספר הזוהר, וכל הדפוסים שאחריהם התבססו עליהם.


המראה החיצוני של הספר היה שונה מאוד בכל דפוס. מדפיסי מנטובה הדפיסו את הזוהר על דפים קטנים, וחילקו את הספר לשלשה כרכים. מדפיסי קרימונה כותבים כנגדם: "והעולה על רוחנו היה לעשותו בכרך גדול אורכו יותר על רחבו... ולא עשינו כמעשה זולתנו (-מדפיסי מנטובה) שלא די שקיצרו מצע הספר...". מחמת הבדל זה השתרש בדורות מאוחרים יותר השמות "זוהר קטן" המתייחס ללדפוס מנטובה, ו"זוהר גדול" המתייחס לדפוס קרימונה. דפוס מנטובה הודפס בכתב המכונה כיום כתב רש"י, ואילו מדפיסי קרימונה מתפארים בכתב המרובע שהינו נאה ומפואר.


הוויכוח בין המדפיסים לא היה רק על המבנה החיצוני של הספר, אלא בעיקר על הנוסח ושיטת העריכה. מדפיסי מנטובה התפארו בכך שהשיגו כמה כתבי-יד של הזוהר, ובפרט כתב-יד שהגיע מצפת. לעומתם טענו מדפיסי קרימונה כי דוקא הנוסח שלהם הוא השלם והמדויק, ובנוגע לטענת דפוס מנטובה כתבו: "אמרו (-מדפיסי מנטובה) כי יגעו ומצאום בהעתקות, גם ישנים צפנו להם ממצרים וארץ ישראל, כאילו להם לבדם ניתנה הארץ ולא עבר זר בתוכה...". בהקדמות לשני הדפוסים ניתן להיווכח כי היו כמה ויכוחים על מאמרי זוהר מסוימים וכן לגבי שלשה עמודים שהושמטו בדפוס קרימונה.


ישנם הבדלים חיצוניים נוספים, כגון שבזוהר מנטובה נדפסה ההקדמה לספר הזוהר לפני גוף הספר, ואילו בדפוס קרימונה מתחיל ספר הזוהר בפרשת בראשית וההקדמה מובאת כמאמרים רגילים בתוך מאמרי פרשת בראשית.

שער ספר הזוהר דפוס קרימונה שיט
שער ספר הזוהר דפוס קרימונה שיט

ויכוח נוסף שהיה בין הדפוסים הוא לגבי שיטת העריכה: מדפיסי קרימונה השוו את הנוסח של הזוהר מול מספר כתבי יד, ובכל מקום שמצאו הבדל בין כתבי היד הביאו את שתי הגרסאות. מדפיסי מנטובה לעומתם התבססו בעיקר על הנוסח מצפת, ונמנעו ככל שניתן מלהביא שתי גרסאות. וכך הם כתבו: ידענו כי אחרים (-מדפיסי קרימונה) ישחיתו יתעיבו עלילה, ועל שפם יעטו ובלבול הגרסאות ישאו (-הדפסתם נושאת וכוללת את כל בלבול הנוסחאות), וזאת היתה להם - כי טבעו ביוון מצולה ולא ידעו דרכה הצלולה. 


בהמשך הדברים ניווכח שהתלבטות זו המשיכה ללוות את הדפוסים לאורך כל השנים. מצד אחד מי יעז למחוק גרסה מסוימת לפי ראות עיניו, גרסה שיתכן שדוקא בה יש משמעות עמוקה. [והיו שטענו בנוגע לגרסאות השונות בזוהר ש'אלו ואלו דברי אלקים חיים', ואין מקום להכריע ביניהם (הרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב)], ומצד שני ריבוי הגרסאות בתוך נוסח הזוהר מקשה על ההבנה ומבלבל את הלומד.


דפוסי זולצבך ולובלין

בסופו של דבר, מי הוא זה שקבע את נוסח הזוהר לדורות? האם היה זה דפוס מנטובה או שמא דפוס קרימונה? כשנעקוב אחרי הדפוסים נגלה שתחילה נטתה הכף לטובת דפוס קרימונה: דפוס לובלין שפ"ג (1623) הלך בדרכם של מדפיסי קרימונה, הן בצורה החיצונית והן בקביעת הנוסח ובהבאת הגרסאות השונות, אלא שהוסיף מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. כמו כן, כשישים שנה לאחר מכן יצא לאור הזוהר בדפוס זולצבך תמ"ד (1684) שהמשיך עם המבנה והנוסח של דפוס קרימונה, אלא שציין בסוגריים לגרסאות מדפוס מנטובה.


דפוסי אמשטרדם

דברי המדפיס דפוס אמשטרדם
דברי המדפיס דפוס אמשטרדם

אולם כעבור שלשים שנה התהפך הגלגל. דפוס אמשטרדם תע"ה (1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרכו של דפוס מנטובה, ואחריו כל עשרות הדפוסים עד ימינו המשיכו בדרך זו. מה גרם להכריע את הכף? כפי הנראה היה זה אותו ויכוח ישן בנוגע לריבוי הגרסאות. טענתם של מדפיסי אמשטרדם היתה: "והגם שדפוס זולצבאך שהוא הדפוס האחרון ויותר מושלם מכל שלפניו, עם כל זה הוא בלתי מסודר ומבלבל דעת המעיינים מתוך כמה מיני נוסחאות והגהות שעירב בתוך הספר עצמו. והוספתו היא גרעון וחסרון גדול, ועקבותיו לא נודעו באיזה דרך ילכו בה".


עוד כתבו שהעדיפו את סדר הדפים של דפוס מנטובה מפני שכל כתבי האריז"ל מציינים לפי דפוס זה, וכן הגהות האר"י ז"ל שנדפסו בספר דרך אמת, נכתבו על הנוסח והסדר של דפוס מנטובה.


מה עשו מדפיסי אמשטרדם עם הגהות האריז"ל שבספר דרך אמת? בתחילה הביאו אותם כהערות על הגיליון, אולם במהדורה הבאה, בשנת תפ"ח (1728), הם המשיכו באותה המגמה - להקל על הלומד, ושלבו את הגהות הדרך אמת בתוך לשון הזוהר, בלי לציין את הגרסה המקורית, וכך התקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.


דפוס קושטנטינא (קושטא) שנת מלכו"ת


שער דפוס קושטא שנת תצ"ו
שער דפוס קושטא שנת תצ"ו

שמונה שנים לאחר מכן, בשנת מלכו"ת (תצ"ו, 1736) יצא ספר הזוהר בדפוס חדש בעיר קושטא שבו תבנית העמודים היתה כשל דפוס מנטובה. המדפיס רבי יונה משתבח בכך שהדפוס שלו משובח יותר מכל ששת הדפוסים שקדמו לו, והוא בזכות ספר זוהר שהגיע אליו מארם צובה עם הגהות של רבי חיים ויטאל עצמו. נוסף על כך עלה בידו להשיג הגהות של ר' יהודה משען והגהות נוספות מחכמי ארץ ישראל. בדפוס זה הושקעה עבודה רבה בזיקוק וליבון הגרסאות, ואכן בזמנו היה זה הדפוס המשובח והמוגה ביותר של ספר הזוהר, וכן הובאו בו כמה השלמות למאמרי זוהר שנשמטו בדפוסים קודמים. אלא שגם דפוס זה עמד בפני הספק הישן, האם להגיה את לשון הזוהר לפי ההגהות החדשות, או רק להציגן בתוך סוגריים. המדפיס רבי יונה בחר שלא להכריע מדעתו והביא את כל הגרסאות השונות. הוא גם השמיט חלק מההגהות מספר דרך אמת להאריז"ל, ואת חלקם הביא בתוך סוגריים.

שוב חזרנו לנקודת ההתחלה. נוסח מדויק, אבל עמוס בגרסאות שונות.


דפוסי אמשטרדם תקל"א, ליוורנו תקנ"א

רבי שלום בוזגלו (הרש"ב) היה מגדולי רבני מרוקו. עקב רדיפות מצד מלך מרוקו עבר להתגורר בלונדון ובהיותו שם חיבר פירוש על הזוהר בשם 'מקדש מלך' שכלל תיקונים והגהות ללשון הזוהר. כאשר רצו מדפיסי אמשטרדם לחזור ולהדפיס את הזוהר בשנת תקל"א (1771), הם הזמינו את רבי שלום בוזגלו להגיה להם את נוסח הזוהר. רבי שלום נענה לבקשתם ונרתם לעבודה. כבסיס לעבודתו הוא בחר את הנוסח של דפוס קושטא, באמרו כי הוא 'המובחר שבכולם', אולם מנגד הוא האריך לטעון על המדפיס שלא היה נאמן לשיטתו של האריז"ל ולפעמים דחה את הגהות הדרך אמת. גם לגבי ההגהות שהביא המדפיס מספרי זוהר אחרים טען ר' שלום בוזגלו: "הנה זה גרם לו בלבול גדול, דמזכה שטרא לבי תרי והמה הפכיים ממש. כי הגהות זוהרים אחרים וזוהרי חמה, לא זרחה עליהם שמש צדקה אור נוגה האר"י זלה"ה". מכאן יצא רבי שלום בוזגלו להכריע בין הגרסאות מתוך מטרה להיות נאמן לשיטת האריז"ל, ועל סמך זאת החזיר גרסאות רבות מדפוס מנטובה והוציא נוסח חדש שהיה כמעט נקי מגרסאות שונות ומתחלפות.

בשנת תקנ"א הודפס הזוהר בליוורנו. דפוס זה הוגה על ידי החיד"א והגהותיו נדפסו בשם "יש מאין". בהקדמתו יוצא החיד"א נגד הרש"ב במה ששינה מהגהות דפוס קושטא לטובת מנטובה כנזכר לעיל. באופן כללי החזיר החיד"א את מרבית ההגהות כפי גרסת מדפיסי קושטא, אלא שהניח מעט מהגהות הרש"ב. בנוסף, בדפוס זה עשו עבודה נרחבת להפוך את המילים שבזוהר מכתיב חסר לכתיב מלא. בשנת תרל"ז חזרו והדפיסו בליוורנו את הזוהר לראשונה בתוספת ניקוד. ככלל דפוס ליוורנו הצטיין בדיוק וביופי, הוא הודפס במהדורות רבות והתקבל מאד על ציבור הלומדים.


דפוסי סלוויטא והדפוסים המאחרים

בשנים הבאות המשיכו להדפיס את ספר הזוהר במהדורות נוספות, כאשר רובן המשיכו בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, אלא שהתחילו להחזיר מעט מן הגרסאות שמחק הרש"ב בתוך סוגריים בתוספת האותיות: ל"ג (לא גרסינן) כדי שידע הלומד שזוהי גרסה דחויה. כך נהגו בסלוויטא תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).

כאשר באו מדפיסי סלוויטא להדפיס את הזוהר בפעם החמישית בשנת תקפ"ד (1824), החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו"ת, "אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר המהרח"ו עצמו". על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ"ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ"ב (1862).


דפוס וילנא

גם מדפיסי וילנא, המפורסמים לטוב בזכות הש"ס שהוציאו, באו בשנת תרמ"ב להדפיס את ספר הזוהר. גם הם השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הם הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל השל"ה, הגהות בשם 'ניצוצי אורות', שהן אסופה מהגהות החיד"א, והגהות בשם 'שביבי נגה' שהן אסופת הגהות ופירושים מהרמ"ק, מהרח"ו וספרים נוספים. מאוחר יותר הוסיפו מדפיסי וילנא והדפיסו את הזוהר בשנים תרנ"ה ותרע"א. כיום דפוס זה הוא המצוי ביותר.

עם זאת גם דפוס וילנא, הגם שהיה מפואר ומדויק מקודמיו, לא נמלט מטעויות. ובעיקר, נותר עדיין הקושי הגדול של גרסאות שונות ומתחלפות המבלבלות את הלומד.


מגיהים במשך הדורות

בנוסף למדפיסים והמגיהים שכבר נזכרו, היו כמה מגדולי ישראל שעמלו על תיקון נוסח הזוהר ונזכיר רק מקצתם. הרמ"ק בספרו אור יקר מביא הגהות ובירורים רבים ללשון הזוהר: הגהות דרך אמת להאריז"ל שנסדרו ע"י הרמ"ז וכבר דובר אודותיהם לעיל; ספר אור הלבנה לרבי אברהם אזולאי; ספר עמודי שבע להרה"ג זעליג מזולקווא, שנת שצ"ה. בספרים לבית זידיטשוב וקאמרנא יש גם לא מעט הגהות, והם: עטרת צבי וצבי לצדיק מהגה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב; זוהר חי להגה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין מקאמרנא, אחיינו של בעל עטרת צבי; דמשק אליעזר שנתחבר על ידי בנו של בעל זוהר חי. כאמור, אין זו אלא רשימה חלקית.


נוסח מהדורת הסולם

מדור 'חילופי גרסאות' במהדורת הסולם
מדור 'חילופי גרסאות' במהדורת הסולם

כפי שכבר הובא לעיל, כאשר בא רבינו להדפיס את פירושו הגדול לזוהר – פירוש הסולם, הוא חיפש דרך להציג ללומד את חילופי הגרסאות שבנוסח הזוהר אולם יחד עם זאת להגיש לפני הלומד נוסח אחיד ונקי מהגהות. לצורך זה הוא הגה פתרון חדש שלפיו נוסח הזוהר עצמו נותר נקי מהגהות, ברור וקל ללימוד, ואילו לגרסאות השונות הוא ייחד מדור הנקרא "חילופי גרסאות", ובו הביא את כל מה שמדפיסי קושטא וממשיכי דרכם כתבו בסוגריים. תועלת נוספת שהפיק מכך היא האפשרות להביא נוסחאות נוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. במדור חילופי גרסאות נערכה השוואה קבועה אל מול נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות הללו, וכל שינוי בעל משמעות - צוין. בסופו של דבר התקבל מדור איכותי הכולל את שלל גרסאות הספרים המאוחרות, ובנוסף הגרסאות המקוריות של הדפוסים הראשונים. יחד עם זאת נוסח הזוהר עצמו נותר נקי וברור.



חרף מאמצים רבים שעשינו אין בידינו לעת עתה להצביע על מהדורה מסוימת שעל פיה קבע 'הסולם' את נוסח הזוהר שלו. יתכן ובעתיד נמצא מהדורה שכזו, אולם מצד שני יתכן שהוא בירר את הנוסח שלו מתוך המהדורות השונות. ראוי גם לציין כי פעמים שבפירוש הסולם בוחר לפרש לפי גרסה שונה מזו המובאת בנוסח הזוהר הנדפס למעלה, ונראה כי בעל הסולם דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה את אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות. ישנם מקומות בודדים בהם בעל הסולם עצמו הגיה את לשון הזוהר, ובאותם מקומות צוין הדבר בפירוש הסולם או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות. על מנת שלא להכביד על הלומד בחרנו שלא לציין מקומות אלו בהערות.


החידושים במהדורת 'זוהר הסולם החדש' בענין הגרסאות

מדור חילופי גירסאות בזוהר הסולם החדש
המהדורה החדשה

במהדורתנו עברנו מחדש על כל מדור חילופי גרסאות ותיקנו בו שיבושי דפוס רבים. בנוסף מדור זה לקה בחסרון מסוים בכך שאמנם מצוין בו שישנה גרסה שונה, אך מלבד במספר דפים בודדים, בדרך כלל לא צוינו המקורות לגרסאות. בנוסף, פעמים שגרסאות נרשמו בלשון קצרה מאד, שאינה מובנת למי שאינו טורח לעיין בעצמו בתוך הדפוסים המובאים שם. מדור זה נכתב כעת מחדש: נבדקו כל שינויי הגרסאות המובאים בו אל מול הדפוסים הישנים של הזוהר והוגהו השיבושים, כמו כן על כל גרסה צוין באיזה דפוס מקורה. ולבסוף, המדור כולו נכתב בצורה ברורה ומובנת, על מנת שהלומד יוכל להבין בבהירות על אלו מילים באה ההגהה ומהי תכנה. בנוסף, ציוני ההערות שבמהדורה הראשונה היו ממוקמים לפני המילים שעליהם הולכת ההגהה, ובמהדורה זו מוקמו הציונים לאחר המילים, כפי המקובל כיום.


156 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page